יש לך במקרה את הכתובת של בלעם בן-בעור?


פרשת בלק רעיון באימון יהודי הגיוני

רציתי לשתף אותך במה גרם לי לכתוב את הכותרת הזו.  במקרה ראיתי שבתיאור מקומו של בלעם בן בעור בפרשה, אונקלוס הוסיף על הפשט שכתוב   "וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו..." ובמקום לתרגם מילולית את המלה "הנהר" הוא תרגם "...לפתר ארם דעל פרת ארע בני עמה".  במקום " הנהר" הוא כתב "פרת", כלומר הוא הגדיר איזה נהר זה. הנהר בה"א הידיעה הוא נהר מפורסם וידוע, נהר פרת.
וכאן השאלה הגדולה שלי?  האם זה באמת היה "במקרה" שראיתי את התרגום של אונקלוס? האם כשיש לכם את הכתובת גם זה "במקרה" כפי שכתבתי בכותרת?
נושא מרכזי בפרשתנו זה ההתייחסות ל מקריות.  גם באימון יהודי אחד הנושאים שדורש תשומת לב מיוחדת זה דברים שלכאורה קורים.  איך אנחנו מתייחסים  כשמשהו טוב קורה לנו?
אפשרות א'  - אנחנו משקיטים את מצפוננו האמוני שהכל בהשגחת ה' ולכן זה לא מקרי, אך הקשר לבחירה שלנו על מה להתאמן ובמה לפתח את אישיותנו  זהו קשר מקרי בהחלט.
אפשרות ב'  - אנחנו מעלים למודעות שלנו שכאשר בחרנו להתאמן ולכוון ולפתח את עצמנו באישיות, ובפתרון מצוקות, ובהשגת מטרות, אזי זה מקרין בצורה רחבה.
 התבוננות לפי אפשרות ב' עשויה להביא להישג נוסף ואולי אף גדול בהרבה מאשר התוצאות הישירות של נושא שלשמו הגענו לאימון.
נעיין שוב בפרשת בלק.  בסבב הראשון של ברכות בלעם הוא אומר לבלק "...התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה ה' לקראתי ודבר מה יראני...."  ומיד "ויקר א-לקים אל בלעם..." (פרק כ"ג פסוקים ג,ד)   ושוב בסבב הבא בפסוק ט"ו "...התיצב כה על עלתך ואני אקרה כה: ויקר ה' אל בלעם
רש"י מפרש "ויקר : לשון עראי לשון גנאי לשון טומאת קרי כלומר בקושי ובבזיון...."
המקריות אצל בלעם מבטאת טומאה וביזיון.  איך קורה שאדם שמקבל נבואה מאת ה' נמצא בדרגה נמוכה כל כך?
תשובה קיבלנו במשנה מסכתת אבות פרק ה' משנה י"ט.  המשנה מראה לנו את הניגודיות בין תלמידיו של אברהם אבינו לבין תלמידיו של בלעם הרשע.
כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע.
עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.
עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע.
ההבדל הראשון בין אברהם אבינו לבלעם הרשע זה העין הטובה מול העין הרעה.  לבלעם הרשע יש אפשרות לראות מראות א-לקים, אבל הוא מסתכל עליהם בעין רעה, הוא רואה את הדברים הטובים כאילו הם מקריים, ולכן גם הכל מגיע אליו בדרך מקרה.  ייתכן ששניים רואים את אותו הדבר אבל אחד יראה בעין טובה ויזכה מזה לברכה ושמחה והשני יראה בעין רעה והכל ילך בטומאה וביזיון.  איפה עובר הגבול בין אברהם אבינו לבלעם הרשע שעושה את כל ההבדל?
בספר בראשית  פרק ט"ו פסוק י"ח ה' מבטיח לאברהם את הגבולות שיירשו זרעו "מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" , אם כך מובטח לאברהם שגבולותיו יגיעו עד נהר פרת.  וכך בלעם עם העין הרעה עינו צרה באברהם הכתובת שלו היא במקרה על הנהר.  אך אונקלוס מגלה לנו שזה לא מקרה כלל וכלל וזהו נהר פרת שזה גבולו של אברהם שאותו אין בלעם מצליח לעבור.
באימון יהודי אחד העקרונות המנחים היא ההסתכלות בעין טובה כמדתו של אברהם אבינו.  ומי שמסתכל על עצמו ועל סביבתו בעין טובה ומתבונן היטב יכול לראות איך שהדברים הטובים המגיעים אליו מכוונים מתוך מעשיו ולא הגיעו במקרה.
 
כדי לשמוע על אימון יהודי בצורה מליאה ומפורטת אפשר ללחוץ בקישור למטה


או להתקשר בטלפון 052-7710994 ואשמח לקיים אתך שיחה
יוני כהן
אימון יהודי הגיוני